<h1>ראבי"ה סימן תת"ו</h1>
<h2>דף יז.</h2>
ומותרים בהספד ותענית שלא לקיים את דברי האומרים עצרת לאחר השבת. מפרש מורי אבי הטעם מה שמשמע [שאסור] בהספד ותענית לאחר עצרת לולי שלא לקיים וכו', משום דגרסינן בפרק בתרא דמועד קטן [כ"ד ע"ב] הלכה רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש וכו' אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא מנין לאחר עצרת שאסור בהספד ובתענית עד שבעה ימים שנאמר [דברים ט"ז] בחג המצות ובחג השבועות מקיש חג שבועות לחג המצות מה חג המצות יש לו תשלומין כל שבעה אף חג שבועות יש לו תשלומין כל שבעה, אפילו לאחר חורבן, כדמוכח התם. ומה שמותר בהספד ותענית הני מילי יום טבוח כשחל להיות אחר השבת התירו מפני הצדוקין הא לאו הכי אסור, ואפילו כשחל לאחר השבת לא התירו אלא אותו היום ותו לא. ושמעתי דלא נהוג אבא מרי ליפול על פניו בתחינה עד שבעה ימים אחר עצרת ומהאי טעמא הואיל שאסורין בהספד ותענית. ונראין הדברים, דהא אפילו במלאכה אסורי להו, אילולי דרשא דרבי אליעזר בן יעקב, דאמרינן בשמעתן [ע"ב] ואף על גב דאתמר (אמר) דרבי אלעזר אמר רבי אושעיא איצטריך דרבי אליעזר בן יעקב דאי מדרבי אלעזר אמר רבי אושעיא הוה אמינא מה(ו) תשלומין של חג המצות אסורין בעשיית מלאכה אף תשלומין [של עצרת] נמי אסורין בעשיית מלאכה קא משמע לן דרבי אליעזר [בן יעקב], דדרש מוקראתם וקצרתם, ואי מדרבי אליעזר בן יעקב הוה אמינא יום אחד קא משמע לן דרבי אלעזר אמר רבי אושעיא.
